מגננת לרקדנית בורלסק ליוצרת וידאו – הסיפור שלי

הדס קלנר,
יוצרת תוכן בווידאו ומרצה על שיווק יצירתי בעזרת סרטונים.

להורדת המדריך לסוגי סרטונים מנצחים

לפני קצת יותר מ5 שנים הפכתי לאמא.

 

הייתי בת 30 ועבדתי בתור גננת אם במשרד החינוך,

זאת הייתה השנה השישית שלי בתור גננת – עניין מפתיע בהתחשב בעובדה שזה היה ברור שזה לא בשבילי מהרגע הראשון,

כמה ברור? 

כשסיימתי את התואר אמרתי לחברות שלי מהלימודים:

טוב, אז עכשיו אני יכולה לעבוד בתור סייעת נכון…?""

נשבעת שאני זוכרת את המבטים המרחמים שלהן עד היום.

לא היה קל להגיע להיות גננת אם במשרד החינוך,

זאת משרה שהרבה רוצות עם הרבה הטבות ותנאים שכוללים שלושה חודשי חופש בשנה,

אבל יודעים מה התברר כקל באופן מפתיע?

 

לעזוב את משרד החינוך!

 

כישלדתי תכננתי לחזור לעבוד כשהבן שלי יהיה בן 10 חודשים,

עד שבארוחת שישי אחת סיפרתי למשפחה שלי שאני מחפשת גן ואמא שלי זרקה לי:

למה שלא תשארי איתו עוד קצת בבית במקום לחזור לעבוד?

 

ואני הייתי כזה:

אמא, לפעמים יש לך הברקות!

 

יום ראשון בבוקר המפקחת שלי קיבלה מכתב התפטרות.

 

תכלס יש עוד סיבה שההחלטה הזאת הייתה לי כל כך קלה:

היה לי ברור שאני עומדת להוציא לפועל סוף סוף את תוכנית המגירה שלי ולצאת לעצמאות בתחום מאוד שונה..

ריקודי בטן ובורלסק.

אני רוקדת ריקודי בטן  כבר יותר מ15 שנה,

לפני כמה שנים גיליתי את העולם של הבורלסק והקברט והתחלתי לשלב בין כל הסגנונות,

רק שלא תכננתי להפוך את הריקוד לעיסוק העיקר שלי כי זאת אמנות,

ומאמנות לא מתפרנסים נכון…?

זאת הפעם הראשונה ששילבתי בורלסק עם ריקודי בטן בערך ב2012

אחרי הלידה החלטתי שאני חייבת להפסיק לעבוד בעבודה שאני מרגישה בה בינונית,

ושהגיע הזמן לעשות את מה שאני באמת אוהבת!

וככה פתחתי את העסק שלי: או לה לה קברט.

החלטתי להתמקד במסיבות רווקות, 

כי היה נראה לי ברור שבלתי אפשרי להתפרנס מהופעות ושיעורים מבורלסק בארץ מהסיבה הפשוטה שמעטים יודעים בכלל מה זה.

אבל מה העניין עם ההחלטה הזאת?

שוב בחרתי לעסוק בתחום שאני לא הכי אוהבת מתוך מחשבה שרק ככה אצליח להתפרנס.

העסק התחיל טוב ותפס תאוצה, 

אבל אחרי כמה זמן קרה משהו מעצבן – זה היה כאילו מישהו לחץ על הכפתור של האוף וסגר לי את הברז: 

 

לא נכנסה כמעט שום עבודה!

 

התקשרו מלא להתעניין ואף אחת לא סגרה איתי על מסיבה.

וזה קרה שוב, ושוב, ושוב…על בסיס יומיומי!

 

ככה הבנתי שמשהו לא מדוייק פה וזה מצריך הסתכלות כנה ומעמיקה.

 

 

העניין הוא שהסיטואציה הייתה מבלבלת – כי היה לי ממש כיף לעבוד!

בחיים לא קמתי ככה בהתלהבות לעבודה,

חשבתי שזה משהו שכבר לא יקרה לי!

תפסתי מעצמי עצלנית עם מוסר עבודה נמוך, 

ופתאום החיים שלי קיבלו בוסט פסיכי של אדרנלין ואנרגיה יצירתית שהשתוקקתי אליה כל כך הרבה שנים, 

איך כל זה קורה כשברור שיש פה שינוי מהותי שצריך לקרות בעסק?

התחלתי תהליך של ליווי עסקי כדי להחליט מה הלאה וככה החלטתי להרחיב את סל המוצרים של העסק ולשים דגש על דברים שאני אוהבת:

 

– הפקתי מופעי קברט ובורלסק (מהממים יש לציין).

– פתחתי קורס למדריכות ריקוד בורלסק.

– הפקתי ערבי נושא בסגנון שנות העשרים.

 

בחיי דברים שהיו ממש מגניבים!

 

ועדיין-משהו היה תקוע, לא זרם כמו שצריך.

מופע שהפקתי: קברט פאם פאטאל

 

היה כיף אבל עדיין משהו לא ישב נכון.

אפילו אני לא הצלחתי להבין בדיוק מה הטייטל של מה שאני עושה,

הרגע השנוא עליי היה כשאנשים שאלו אותי "במה את עובדת?"

ובראש אני חשבתי לעצמי: 

זה הרגע לספר שאת כל השיווק של העסק אני עשיתי לבד

– צילמתי סרטונים, 

– כתבתי את התוכן, 

– צילמתי סטילס,

– תפעלתי דף ואתר

וקיבלתי ממש מלא מחמאות על העניין הזה.

 

אחרי כמה זמן התחילו להגיע אליי פניות מכל מיני אנשים שרצו שאעזור להם בשיווק של העסק שלהם!

 

אף אחד לא אמר לי ספציפית: 

"אני רוצה ללמוד ממך לכתוב"

או

"אני רוצה שתלמדי אותי לצלם" 

אלא פניות כלליות כאלה של אנשים שרצו שאלמד אותם לעשות מה שאני עושה כי לדעתם עשיתי את זה טוב.

 

סרטון חמוד שצילמתי לעסק:

אחרי שבקשות כאלה לא הפסיקו להגיע החלטתי לתת לזה נסיון ולראות איך אני יכולה ללמד אחרים לעשות מה שאני עושה בשיווק,

והדבר הראשון שעלה לי לראש היה קורס שמלמד איך לעשות וידאו.

 

 

ישבתי והתחלתי לעבוד על סדנה ותוך כמה שעות היא הייתה מוכנה.

 

הרגשתי שזה ממש זרם מתוכי הכי בטבעיות והייתי צריכה פשוט לאפשר לזה לקרות.

 

ואם זה לא מספיק –

המקומות לקורס התמלאו ברגע שסיפרתי עליו לכמה אנשים ואפילו לא פרסמתי אותו בשום מקום,

אפילו היועצת העסקית שלי נרשמה!

 

הקול הפנימי שלי התחיל להיות יותר חזק ולהגיד לי:

 

"הדס, זה מה שאת צריכה לעשות!"

 

אבל שינוי כזה דרמטי הוא לא דבר שקל להחליט עליו – במיוחד מול עצמי, 

ובשלב הזה החלטתי לחכות עד שהתשובה מה לעשות הלאה תבשיל מתוכי.

 

רק שזה לא היה הדבר היחידי שהבשיל אצלי,

ובערך בשלב הזה ילדתי בפעם השנייה  את הבת שלי תמר. 

הנה אני רוקדת בהפקת קברט שלי בחודש שמיני

 

הלידה עצרה הכל,

אבל רק לתקופת זמן מאוד קצרה.

התהליך שקרה לי היה כל כך גדול וסוחף שלא הצלחתי לשים אותו בצד וחודש וחצי אחרי הלידה הבנתי שאני רוצה לחזור לעבוד.

 

אני מזכירה שבשלב הזה אני עדיין מנסה להחליט מה אני הולכת להיות כשאהיה גדולה, ולכן עשיתי את מה שהכי התחשק לי:

 

העברתי את הקורס שלי ליצירת סרטונים בפעם השנייה.

 

בקושי פרסמתי אותו כי היה לי ממש מוזר להכריז שזה מה שאני עושה עכשיו, 

במיוחד זמן כל כך קצר אחרי שעשיתי שינוי כל כך גדול ומשמעותי עם המון רעש וצילצולים (מלהיות גננת לרקדנית) ככה שהפעם נרשמו לסדנה רק שתי נשים.

 

למרות זאת לא שקלתי לבטל והעברתי את הסדנה שוב, 

שזה מזל כי אחריה הכל נהיה ברור.

 

הקולות הפנימיים שלי כבר לא היו כל כך שקטים וצעקו לי:

 

את זה!!!

זה מה שאת צריכה לעשות!!

וסוף סוף החתיכות של הפאזל התחברו:

 

הבנתי שכל כך נהניתי ופרחתי בעבודה לא בגלל העיסוק בריקוד עצמו,

אלא בגלל העיסוק בשיווק שמסביב:

זה מה שגרם לי לפרוח, זה מה שגרם לי להרגיש הגשמה…

 

תובנה מטורפת שלקח לה בערך שנתיים להבשיל.

 

והאמת?

הסיבה שזה לקח כל כך הרבה זמן היא כי הייתי צריכה להיות כנה מול עצמי, 

להבין שזה המצב –

להשתחרר מהפחדים והאמונות שהיו לי כלפי עצמי וכלפי העולם ולהביט בכנות על מי שאני,

מה אני כן,

ומה אני לא.

 

אני תמיד אהיה רקדנית בטן בלב ובגוף, 

 

אבל כנראה שזה לא נועד להיות תחום העיסוק שלי כי הכשרון והיצירתיות שלי מתבטאים בצורה הכי טובה בתחום אחר.

 

הידיעה הזאת כואבת לי אבל היא גם משחררת אותי כי לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע למקום בו אני נמצאת היום, 

 

כאילו כל הכישורים שפיתחתי כל החיים הובילו אותי לכאן – ליעד הסופי.

 

אבל יודעים מה הבנתי?

אין דבר זה,

סופי.

כי אנחנו אינסופיים, 

כולנו.

רוצה לשמוע עוד על המסע שלי משכירה לעצמאית ומה הוא לימד אותי? אז הנה 👇

אולי יעניין אותך גם...

רוצה לדעת איזה סוגי סרטונים יעבדו אש בשיווק של העסק שלך?

כתובת המייל שלך וזה מיד אצלך!

דילוג לתוכן